מײַן וואַנדערליד

שיר הנדודים שלי
הקדמה

בר הורוביץ (1895-1942) היה מחבר וצייר גליציאני שפעל לתקופה בחוג היידיש הווינאי, יחד עם מלך ראוויטש ואחרים. ספר שיריו היחיד, "מביתי שבהרים" (1919), עורר עניין בשל החידוש שבו: יחס משוחרר ורומנטי לטבע, המשלב בין שפה פשוטה להיקסמות מיערות, משלגים ומגרמי השמיים. התפרסותו של הורוביץ על תחומי יצירה מגוונים והמידע המועט אודות שנות חייו האחרונות תרמו לבטח להישכחותו, על אף תרגומיו מפולנית ואוקראינית ופרסומיו בעיתונות היידיש, שכללו גם סיפורים קצרים ואיורים (למשל כאן, עמ' 14). "שיר הנדודים שלי", השיר השלישי בספר שיריו, הוא תרגום ראשון מיצירתו לעברית. השיר הוא מעין הצהרת כוונות, המגלה את המוטיבים החוזרים ביצירתו ואת סגנונו הייחודי. הורוביץ זכה להערכה כמשורר נטורליסט ונהיר, ולכן התמקדתי בתרגום זה בשימור הפשטות באוצר המילים ובתחביר.

גולי דולב-השילוני

Jewish writers and scholars, Poland, ca. the 1930s. (Left to right) Emanuel Ringelblum, Itsik Manger, Rokhl Oyerbakh; Yankev Shatzky, Ber Horovits, Raphael Mahler, and M. Weinberg. (YIVO)
יידיש

וואַנדערן, וואַנדערן, וואַנדערן,
וואַנדערן אָן אױפֿהערן!
לאָמיך טאָן דאָס זעלבע, וואָס ס'לערנט מיך די זון
און אַנדערע זונען – שטערן!

ווי לאַנג בלײַבט די ערד
אויף דעם זעלבן אָרט?!
פֿאָרט – פֿאָרט, פֿאָרט – פֿאָרט –
פֿאָרט!

און קום איך נישט דאָרט װוּ שטערן
און װוּ אַנדערע זונען –
דאַן וועל איך זיכער מענטשן
און האַרצגאָלד געפֿינען!…

יידיש עברית

וואַנדערן, וואַנדערן, וואַנדערן,
וואַנדערן אָן אױפֿהערן!
לאָמיך טאָן דאָס זעלבע, וואָס ס'לערנט מיך די זון
און אַנדערע זונען – שטערן!

ווי לאַנג בלײַבט די ערד
אויף דעם זעלבן אָרט?!
פֿאָרט – פֿאָרט, פֿאָרט – פֿאָרט –
פֿאָרט!

און קום איך נישט דאָרט װוּ שטערן
און װוּ אַנדערע זונען –
דאַן וועל איך זיכער מענטשן
און האַרצגאָלד געפֿינען!…

לִנְדֹּד, לִנְדֹּד, לִנְדֹּד,
לִנְדֹּד בְּלִי עִכּוּבִים!
בּוֹאוּ אֶעֱשֶׂה דָּבָר שֶׁלִּמְּדָה אוֹתִי הַשֶּׁמֶשׁ
וּשְׁמָשׁוֹת אֲחֵרוֹת – כּוֹכָבִים!

כַּמָּה זְמַן הָאֲדָמָה
נִשְׁאֶרֶת לְלֹא נוֹעַ?
לִנְסֹעַ – לִנְסֹעַ, לִנְסֹעַ – לִנְסֹעַ –
לִנְסֹעַ!

וְלֹא אַגִּיעַ שָׁם לַכּוֹכָבִים
וְאֶל שְׁמָשׁוֹת אֲחֵרוֹת –
אָז בְּוַדַּאי אֶמְצָא לִי אֲנָשִׁים
וְזָהָב בַּלְּבָבוֹת!…

עברית

לִנְדֹּד, לִנְדֹּד, לִנְדֹּד,
לִנְדֹּד בְּלִי עִכּוּבִים!
בּוֹאוּ אֶעֱשֶׂה דָּבָר שֶׁלִּמְּדָה אוֹתִי הַשֶּׁמֶשׁ
וּשְׁמָשׁוֹת אֲחֵרוֹת – כּוֹכָבִים!

כַּמָּה זְמַן הָאֲדָמָה
נִשְׁאֶרֶת לְלֹא נוֹעַ?
לִנְסֹעַ – לִנְסֹעַ, לִנְסֹעַ – לִנְסֹעַ –
לִנְסֹעַ!

וְלֹא אַגִּיעַ שָׁם לַכּוֹכָבִים
וְאֶל שְׁמָשׁוֹת אֲחֵרוֹת –
אָז בְּוַדַּאי אֶמְצָא לִי אֲנָשִׁים
וְזָהָב בַּלְּבָבוֹת!…

גולי דולב-השילוני הוא סטודנט להיסטוריה גלובלית בברלין. מחקריו עוסקים בתפוצות דתיות ולאומיות והוא מתמחה בעולם היידיש. סיפורים קצרים פרי עטו התפרסמו ב"המוסך" וב"הו".

איציק מאנגרמנחם פרי

צום בראַצלעווערס „זיבעטן בעטלער“

לקבצן השביעי של הברצלבים

יעקבֿ גלאַטשטייןעדי מהלאל

קיביאַ

קיביה

ריקודה פוטשבצלאל דב

ים־לידער

שירי-ים

הרשמה לניוזלטר איבערזעץ

תענוג! עוד מעט יגיעו אל הדואר האלקטרוני הקרוב לביתכם סיפורים ומאמרים היישר מהתנור