היינו כחולמים
מהספר: לירושלים באים מלאכים (ניו יורק 1952)
מיידיש: אברהם לוינסון

בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן
הָיִינוּ כְּחֹלְמִים,
מַה מּוּזָר הַחֲלוֹם
אֵצֶל עַם אֲבֵלִים.

בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן
הָיִינוּ כְּחֹלְמִים,
מַה מּוּזָר הַחֲלוֹם
אֵצֶל עַם אֲבֵלִים.

שָׂרַד רַק עָלֶה מֵהָעֵץ,
בָּעִיר – שֵׁם כָּאוּב וְדָוֶה,
וַי וַי לְמַרְאֵה הַחֲלוֹם
הַנִּכְסָף, הַמְיֻחָל, הַמְקֻוֶּה!

תֵּן לָנוּ, אֱלוֹהַּ, קְפִיצַת זִכָּרוֹן,
כִּי עַמּוּד הַשִּׁכְחָה יִזַּל וְיַעֲרֹף,
אַל נָא נִפֹּל לְמַרְאֵה הַגּוֹיִם,
אַל נָא נִכְלֶה בְּיִסּוּרִים וּמַכְאוֹב.

אִם זָכִינוּ לִחְיוֹת
עַד שְׁקִיעָה, עֲדֵי מָוֶת,
עַד מוֹקְשֵׁי גֵיהִנֹּם,
עַד מוֹקְדֵי הַשַּׁלְהֶבֶת,
עַד תְּהוֹמֵי כִּלָּיוֹן –
בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן –
הֲרֵי פָּשׁוּט נָחוּץ לָנוּ בַּיִת,
יָם נָחוּץ לְטַהֵר הַפְּצָעִים
וְרוּחַ מַרְפֵּא לִדְווּיֵי עֲצָמוֹת,
נָחוּץ אֵל נְקָמוֹת
בִּשְׁמֵי רַחֲמִים,
בַּל אֶרֶץ תִּמֹּט
וּבַל יֵבְךְּ חוֹל־יַמִּים. 

תֵּן לָנוּ, אֱלוֹהַּ, קְפִיצַת זִכָּרוֹן,
כִּי שׁוּב עַמּוּד־אֵשׁ יַהֲלֹךְ לְפָנֵינוּ,
כִּי יָקֵל עַל לִבֵּנוּ בְּדוֹר אֲבֵלוּת
אָבְדַן אֲחָיוֹת 
וְאֵימֵי חֲרָדָה לְאַחֵינוּ.
מָה רַבָּה הַצּוּקָה
הָעֶרְגָּה לְכַד מַיִם,
לְשָּׂדֶה הַמַּצְמִיחַ חִטָּה,
לְמִטּוֹת יְתוֹמִים בַּמַּחֲנוֹת,
בְּלִי בָּתִּים וְשָׁמַיִם –
הַבְּרִיגָדוֹת הָאֵלּוּ, קְדוֹשׁוֹת, זְעִירוֹת
עִם טְלָאֵי הַיַּתְמוּת וְעֵינַיִם כְּשֵׁרוֹת.

אֵלִיָּהוּ יְהֵא לָהֶם מֵלִיץ ישֶׁר,
לְאִטְקֶלֶה, שְׁלׂמׂהלֶה אִיצִיק וְחַיִּים,
כִּי יַסְפִּיק לָהֶם כֹּחַ וְכשֶׁר
לָלֶכֶת בָּרֶגֶל לִירוּשָׁלַיִם. 
אֵלִיָּהוּ יְצַו עֲלֵיהֶם לְבַל יִפֹּלוּן,
לְבַל יִגְוְעוּ מִצַּעֲרָהּ שֶׁל פּוֹלִין,
וּמֵהַשּׁוֹאָה סָעֲרָה בָּהּ
וִיכַס בִּצְעִיף־אֵפֶר עָרִים
וְחֶרְדַּת הַשְּׁמָמָה שֶׁל בֵּית־אַבָּא.

תֵּן לָהֶם, אֱלֹהִים, קְפִיצַת זִכָּרוֹן,
פְּרֹשׂ שְׁטִיחֵי חַסְדְּךָ לְכָל רֶגֶל כּוֹשֶׁלֶת,
יַאַסְפֵם חֵיק הַיַּעַר כְּאָב רַחֲמָן
וְהַדֶּשֶׁא יֵרַךְ כְּיַד אֵם חוֹמֶלֶת.

הֵן גַּם אֶבֶן מִקִּיר תִּתְעוֹרֵר וְתָחֹן –
בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן.

זְעוּמֵי בְּרָכָה תַּחַת גַּג הַבְּקָתוֹת,
הוֹזִים בִּצְרִיפִים פְּרוּצִים לָרוּחוֹת,
שׁוֹחֲרֵי שַׁלְוַת פֻּנְדָּקִים עֲזוּבִים,
חוֹלְמֵי חֲלוֹמוֹת בִּטְחָנוֹת נִדָּחוֹת,
אֱמוּנִים עַל שְׁוָקִים וִירִידֵי הַגּוֹיִם,
חָלְמוּ יְהוּדִים, לְוִיִּים צְנוּעִים –
חֲלוֹם אֱלֹהִים, כִּתְהִלּוֹת בֶּן יִשַׁי.
וּבְהִשָּׂרֵף הַכֹּל לָאֵפֶר –
צָצוֹת הַמִּלִּים כְּפִרְחֵי הַשָּׁרוֹן, 
בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן.

שׁוּם אִישׁ לֹא יָבִין שִׁירָתֵנוּ
וְנִגּוּן כִּנּוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל,
רַק גִּבְעוֹל הָרָמוּס בַּשָּׂדֶה
יָקוּם, יְרַטֵּט, יִשְׁתַּבֵּל,
יַתְחִיל לְלַבְלֵב בְּגָאוֹן 
בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן.

תֵּן לָנוּ אֱלוֹהַּ, קְפִיצַת זִכָּרוֹן,
כִּי עוֹד נִבְחַן אֶת מֶתֶק הַמַּיִם,
כִּי עוֹד נָחוּשׁ טַעְמוֹ שֶׁל דָּגָן,
כִּי עוֹד נַכִּיר אָדָם וֶאֱלוֹהַּ,
כִּי עוֹד נִפְרֹשׂ לָרוּם בְּאַהֲבָה כַּפַּיִם. 
מַגִּיעַ לָנוּ נֵס מִשָּׁמַיִם – 
בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן.