חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
אין דער פרויען וועלט
נשים כותבות יידיש
הקדמה

שנות היידיש המדוברת היו שנים בהן העולם היהודי ניסח את עצמו מחדש: לא עוד בחורי ישיבה כפופי גב לבנבנים שרוכנים מעל גמרות, אלא יהודי חדש גברי ושזוף. הרוח המודרנית החזקה שנשבה בתחילת המאה העשרים העיפה לרבים וטובים את הכיפות.

אלו הן גם השנים בהן עונת הנדידה בעיצומה – מהעיירה, השטעטל, אל הערים הגדולות – אל ברלין, וינה, אודסה, קייב, ורשה וכמובן ניו-יורק. הרחק מהישיבות ומלימוד תורה אל החינוך המערבי, אל הגימנסיות והאוניברסיטאות. ממזרח-אירופה בכלל אל אמריקה וארץ ישראל. כלומר, אם לדייק, עונת נדידת הגברים בעיצומה. הגברים שנתלשו מבתי המדרש ועברו אל העיר הגדולה הפכו לגיבור ה"תלוש" בסיפורת העברית והיידית של התקופה.

והנשים? הממצאים מראים שזה סיפור פחות מעניין. מה הן כבר עשו? נשארו בדיוק באותו העולם הישן, התחתנו וגידלו לבד ילדים. ובכן, לא בדיוק. חלקן נשארו, חלקן גידלו ילדים וחלקן כתבו ומסתבר שמדובר בסיפור מעניין מאוד.

פרויקט "אין דער פרויען וועלט- נשים כותבות יידיש" נולד מתוך הרצון שלנו להשלים את התמונה לאוסף ספרות היידיש בעברית. ישנן נשים רבות שכתבו ביידיש, חלקן מוכרות וחלקן אינן ידועות כלל. דווקא בעברית, העיסוק בטקסטים של נשים מועט ביחס לעיסוק בו ברחבי העולם. מחקרים שעוסקים בכתיבה של נשים, תרגומים של יצירות שנכתבו על ידי נשים ואוצרות של כתיבה מסוג זה, ניתן למצוא בעיקר בשפה האנגלית. סיבה עיקרית לכך היא מפני ששירה בעיקרה שכתבו נשים שגשגה בארצות הברית בתחיל המאה העשרים, יחד עם ההגירה ליבשת ולכן הפכה לחלק מפיסת היסטוריה מינורית של האמריקאיות והאמריקאים היהודים. סיבה נוספת היא שכל שקשור ליידיש נתבקש להידחק הצידה לטובת היריבה המושבעת שלה- העברית עם קום המדינה, כך פיסת הזהות שנתבקשה להותיר עצמה מחוץ לגבולות הארץ, גם היום לעים נתקלת בהסתייגות ועל כן חוסר במגוון, ריבוי ועיסוק מאשר ארצות אחרות. 

מערכת "איבערזץ" אשר גרעינה מורכב מנשים, רוצה להשלים את התמונה גם בעברית; לאצור, לערוך ולתרגם, ובדרך זו לספר את סיפורן של נשים שכתבו ביידיש לקהל הישראלי. עם תחילת העיסוק בפרויקט ראינו כי התמונה המלאה של ספרות יידיש לקויה, וכי ישנן כותבות רבות אשר לא הטילו על יצירתן אור. כמו כן, אין עיסוק רב בטקסטים שאינן רק סיפורת ושירה, אלא טורי עיתונות ומסות שמרובות הנשים שכתבו בהן, וניתן למצוא בהן עניין רב. 

שם הפרויקט "אין דער פרויען וועלט" לקוח מכותרת הטור אותו ערכה אננא מרגולין או בשמה האמיתי רוזא לעבענסבוים בעיתון "דער טאג". כתיבתה מלאת ההומור, עשירת הנושאים, עטורת החיבורים וההקשרים החכמים שבין ההיסטורי לפרטי, בין ספרות ואומנות פוליטיקה ביגוד ואוכל, תרמה לרעב שלנו לעסוק בטקסטים האלו שמספקים נקודת מבט נוספת על מהות הכתיבה של הנשים בשפת היידיש. 

התקלות בטור זה ואוצרותיו, הובילה אותנו לתרום לתרגומים שמתוך העיתונות הנשית, שכן ישנם טקסטים רבים וטורים נוספים בעיתונים שונים שמוקדשים לנשים ואף מגזינים שלמים המיועדים אך ורק לנשים. זאת בעיקר מפני שבשנות העשרים בארצות הברית גילו את הפוטנציאל של קהל הקוראות, והצורך לדבר אליהן, בשפתם. זאת לצד מחאת הקוראות לזכויות נשים. 

אם כן בפרויקט הזה נתרגם טקסטים של נשים, אך גם נוסיף מחשבות על נושאים הקשורים לכתיבה של נשים. נבדוק כיצד גברים כתבו נשים והתייחסו לכתיבה שלהן, נעמיק לתוך התפיסה של ה"ידייש" כנשית ובשמה השני "מאמע לשון" ונעסוק בחוקרות של נשים שכתבו ביידיש דרך מסות ומאמרים. 



מקוות שתהנו, 

חנה, ג'ניה ומיקה

כתיבת נשים

לידער פֿון רייזל זשיכלינסקי

שיריה של רייזל ז'יכלינסקי

חיותסיפורת

פוסט נשים טמפלט

תקציר

הרשמה לניוזלטר איבערזעץ

תענוג! עוד מעט יגיעו אל הדואר האלקטרוני הקרוב לביתכם סיפורים ומאמרים היישר מהתנור