בְּאֵין יְהוּדִים אֵין גַּם יְהוּדִי בָאֵלִים. 
אִם יַחֲלֹף, חָלִילָה, קִיּוּמֵנוּ וְיֶחְדַּל,
אֲזַי יוּעַם הָאוֹר מִמִּשְׁכָּנְךָ הַדַּל.
מֵימֵי אַבְרָהָם שֶׁאוֹתְךָ בֶעָנָן הִכִּיר,
הָיִיתָ אַתָּה פָנִים יְהוּדִיּוֹת מַבְעִיר,
מִכָּל עַיִן וָעַיִן יְהוּדִית קָרַנְתָּ,
וַאֲנַחְנוּ אוֹתְךָ קָרַצְנוּ, לְצַלְמֵנוּ דָּמִיתָ.
בְּכָל הָאֲרָצוֹת וּבְכָל הֶעָרִים
הָיִיתָ לָנוּ נֶטַע זָר
הַיְּהוּדִי בָאֵלִים.
כָּל רֹאשׁ יְהוּדִי רָצוּץ
הוּא נִיצוֹץ אֵל, שֶׁבֶר כְּלִי הָרוּס,
כִּי מִלְּפָנִים הָיִינוּ אוֹרְךָ הַגָּנוּז בִּכְלִי,
אוֹת וְסִימָן לְקִיּוּמְךָ הַפִּלְאִי.
עַתָּה, פְּקֹד אֶת רִבּוֹא רִבְבוֹת
רָאשֵׁינוּ הַמֵּתִים. 
סְבִיבְךָ נִכְבִּים הַכּוֹכָבִים.
זִכְרוֹנְךָ הוֹלֵךְ וְדוֹהֶה,
וְעוֹד מְעַט וַהֲדָרְךָ כָלֶה. 
חֹטֶר מִגֶּזַע יְהוּדִי וְנֵצֶר שָׁרָשָׁיו
נִשְׂרְפוּ כָלִיל. 
עֲלֵי דֶשֶׁא־מֵתִים מְקוֹנֵן הַטַּל. 
הַחֲלוֹם הַיְּהוּדִי וְהַקִּיּוּם הַיְּהוּדִי אֲשֶׁר חֻלַּל –
יַחְדָּו גּוֹוְעִים. 
קְהִלּוֹת תְּמִימוֹת יְשֵׁנוֹת,
טַף, נָשִׂים,
זְקֵנִים עִם נְעָרִים.
אֲפִלּוּ עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ, צוּרֶיךָ,
הַלָּמֶד-וָוְנִיקִים הַשָּׁרְשִׁיִּים,
דּוֹמְמִים יְשֵׁנִים, שְׁנַת עוֹלָמִים. 

מִי יַחֲלֹם אוֹתְךָ?
מִי יִזְכֹּר?
מִי יַפְנֶה עֹרֶף?
מִי יֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ?
מִי מִמְּךָ עַל גֶּשֶׁר גַּעְגּוּעָ־רַב
יָרוּץ כְּדֵי לָשׁוּב עַל עִקְבוֹתָיו?

הַלַּיְלָה נִמְשָׁךְ לָעַד לְעַם נִפְטָר.
אֶרֶץ וְשָׁמַיִם נִמְחוּ. 
כָּבֶה אוֹרְךָ בְמִשְׁכָּנְךָ הַדַּל.
שָׁעָה יְהוּדִית אַחֲרוֹנָה מִתְלַקַּחַת.
הַיְּהוּדִי בָאֵלִים, עוֹד מְעַט וְאֵינְךָ.