באחד מקורסי ספרות יידיש שלי, נגשה אלי סטודנטית בשם טובה בירן, ובביישנות רבה אמרה לי, אתה יודע אבי היה משורר יידיש, הוא כתב הרבה שירים, והייתי רוצה לתרגמם אולי אתה מוכן לתרגם אחד משיריו? 

לשאלתי מי היה אביך, ענתה: המשורר לייב מורגנטוי…

לייב מורגנטוי הוא שם העט של המשורר חנן לייב ספוז'ניק, שנולד בפינסק, לאחר המלחמה חי בלודז' ועלה לארץ והתיישב בחולון. שירו המפורסם ביותר הוא כמובן עץ הכוכבים „מײַן פֿעטער עליע האָט אַ בוים„, שהולחן על ידי נח נאכבוש, תורגם לעברית על ידי יורם טהרלב, הולחן בגרסתו העברית על ידי נורית הירש והושר בהצלחה רבה על ידי חווה אלברשטיין הן ביידיש והן בעברית.

טובה נגשה אלי לאחר ששמעה מספר תרגומים שלי ליידיש ושאלה אם אני מוכן לתרגם גם מיידיש לעברית. היא סיפרה שיש לאביה שיר שנקרא „קינדער אין געטאָ„, „ילדים בגטו„, שמספר מתרגמים ניסו לתרגמו אולם התרגומים לא הניחו את דעתה, הם לא העבירו את עוצמת הטרגדיה המתוארת בשיר, ובנוסף הם לא נתנו את התחושה המרוממת המתקבלת בקריאת שיריו של אביה. 

השיר לא פשוט לתרגום מכיוון שהוא מחוסר משקל ובעל חריזה מתעתעת, המתארת את תחושות הבלבול והתסכול של המשורר בעקבות המראות שבגטו. מה גם שלא מעט ביטויים שעוברים ביידיש לא מתקבלים באותה צורה במעבר לעברית. 

לאחר מספר נסיונות שלי וכמעט חצי שנה הצגתי בפני טובה את התרגום, ולשמחתי היא אהבה אותו מיד.

השיר „קינדער אין געטאָ„, "ילדים בגטו", מתאר את הטרגדיה של ילד בגטו. הילדים שבמקום לשחק מנסים לשרוד ולהשיג פירור אוכל על מנת שלא למות. חלקם מתים כמו חיטה קצורה (ביידיש פֿאַרשניטענע) ומי שכבר מצליח לשרוד את הרעב, מגיעים הקלגסים הנאציים שבטלפיהם הגסות נרצחים. אלא שמורגנטוי איננו מסתפק בתיאור המוות, הוא מרשה לעצמו להיכנס לנשמות הילדים.