ווי לאַנג נאָך וועט זיך ציִען מײַן נאַכט? וויפֿל איז דער שיעור נישט שלאָפֿן?

שיריה של בילה שכטר-גוטסמן
תרגום:
הקדמה
בילה שכטר-גוטסמן נולדה בוינה בשנת 1920 אך גדלה בצ'רנוביץ בשנות צעירותה. בהמשך עם המעבר שלה לארצות הברית, בילה גישרה בין מסורת ספרות היידיש של מזרח אירופה, של עולם שכבר הכל להיעלם, ובין המיעוט מלא התקווה של חובבי היידיש שהמשיכו לפתח תרבות זו. בילה (שנקראה "בילציה") היתה פעילה וכשרונית בכמה תחומים. היא  הייתה פעילה בתחום החינוך היידיש, ולצד זאת יצרה אומנות עדינה ורגישה על אנשים ועל סצנות עירוניות. רוב יצירתה המוקדמת הייתה של ספרי ילדים חכמים ושובבים שניחנו באנרגיה מחתרתית. היא גם כתבה מחזות ומחזות זמר עבור ילדים ומבוגרים, ומספר מחזות אף הועלו בכמה בתי ספר ליידיש שבהם תמכה. בילה גם ערכה כתב-עת לילדים ותמכה בחוג לילדים דוברי יידיש בשם "ענגע בענגע". בשנותיה  האחרונות השתתפה בתוכניות יידיש ובפסטיבלים חשובים ברחבי העולם, ובפרט בגרמניה. כמה משיריה נמצאים עד היום בין השירים שיידישיסטים באמריקה שרים כבר כמה עשרות שנים.  בילה היתה המשוררת הראשונה שהכרתי, והיא זו שתמכה בי בצעדיי הראשונים בעולם ספרות היידיש. במשך כמה שנים היא הנהיגה חוג כתיבה שנפגש אצלה בברונקס, לעיתים קרובות בחוץ, בגן שמשי, בהשתתפות פרחים וחרקים. שם, בחצר האחורית שלה, הכרתי את סבלנותה הרבה. היא המשוררת הראשונה שהשפיעה על מילותיי ועל אישיותי הספרותית, וכשנתנה את אישורה לכתיבה שלי, ידעתי הכתיבה ביידיש היא כדאית. או לפחות, בכל זאת אפשרית.
בעולם חובבי היידיש, בילה שכטר גוטסמן מוכרת לרוב בתור מלחינה וזמרת של שירי אמנות שרבים  מזהים בטעות כשירי עם. היא פחות ידועה בצד השני של כתיבתה, בהיותה משוררת של שורות פואטיות אפורות, עירוניות, חדות ומיואשות. מבחינתי, אני מכתיר אותה כמשוררת של ברונקס. ולכן דווקא אלו השירים שבחרתי לתרגם, כדי להציג גם את הצד הזה של יצירתה. עוד לא נכתבו על שיריה מאמרי ביקורת, וגם כרך של מבחר יצירותיה עוד לא פורסם. בכך, גורלה דומה לגורלם של סופרי יידיש רבים שנשכחו. 

שלום ברגר

Nicholas Roerich, Night rider, 1918
יידיש

איבערזעץ

אפֿשר

קענסט זיך אַזוי דראַפּען, דראַפּען…

אָן אַ סוף איז דער לייטער.

אפֿשר … אַ מאָל… שפּעטער

וועסטו ערגעץ זיך דערשלאָגן.

און אויסמעקן קענסטו,

מעקן אַ וואָרט נאָך אַ וואָרט.

אפֿשר… אַ מאָל… פֿאָרט –

 

 

פּאָעט

האָסט אַרויסגעצויגן דעם קאָריק

און צעעפֿנט די שלונדן,

איז אַרויסגעשאָסן מיט אַ קנאַק פֿון פֿרייד

אַ גאַנצער פֿלייץ פֿון רייד,

און צעלאָזט זיך אין געוועט.

ס׳האָט ווויווענדיק צעשפּילט זיך דער פּאָעט.

צעזונגען זיך ווי אַן אָפּערע־טענאָר

וואַרפֿט ער און ער כאַפּט ווי אַ זשאָנגליאָר

טראַפֿן. און מיט לײַכטן באַלאַנסירן

טונקט זיי אין פּאַסטעל־קאָלירן.

 

וואָס האָט זיך אַזוי צעלאָזט די גאַנצע מאַשינעריע?

ס׳איז אַ צוואַנציק שפּאַן

צו דער סטאַנציע פֿון דער אונטערבאַן,

און די זון האָט אַ וואָרף געטאָן אַ שטראַל,

ווי אַ מעסער געניט,

און אויפֿגעשניטן אַן אומגעריכטן קוואַל.

 

מער ניט.

 

 

אַ נישט־געזאָגטס נאָך זאָגן.

יידיש עברית

אפֿשר

קענסט זיך אַזוי דראַפּען, דראַפּען…

אָן אַ סוף איז דער לייטער.

אפֿשר … אַ מאָל… שפּעטער

וועסטו ערגעץ זיך דערשלאָגן.

 

און אויסמעקן קענסטו,

מעקן אַ וואָרט נאָך אַ וואָרט.

אפֿשר… אַ מאָל… פֿאָרט –

אַ נישט־געזאָגטס נאָך זאָגן.

 

 

פּאָעט

האָסט אַרויסגעצויגן דעם קאָריק

און צעעפֿנט די שלונדן,

איז אַרויסגעשאָסן מיט אַ קנאַק פֿון פֿרייד

אַ גאַנצער פֿלייץ פֿון רייד,

און צעלאָזט זיך אין געוועט.

ס׳האָט ווויווענדיק צעשפּילט זיך דער פּאָעט.

צעזונגען זיך ווי אַן אָפּערע־טענאָר

וואַרפֿט ער און ער כאַפּט ווי אַ זשאָנגליאָר

טראַפֿן. און מיט לײַכטן באַלאַנסירן

טונקט זיי אין פּאַסטעל־קאָלירן.

וואָס האָט זיך אַזוי צעלאָזט די גאַנצע מאַשינעריע?

ס׳איז אַ צוואַנציק שפּאַן

צו דער סטאַנציע פֿון דער אונטערבאַן,

און די זון האָט אַ וואָרף געטאָן אַ שטראַל,

ווי אַ מעסער געניט,

און אויפֿגעשניטן אַן אומגעריכטן קוואַל.

מער ניט.

אַ נישט־געזאָגטס נאָך זאָגן.

אולי

כָּכָה לְטַפֵּס

עַל הַמַּדְרֵגוֹת בְּלִי סוֹף

אוּלַי, אֶפְשָׁר, אַחֲרֵי

לְהַגִּיעַ לְאֵי-שָׁם.

 

גַּם לִמְחֹק אֶפְשָׁר,

לִשְׁמֹט מִלָּה וְעוֹד מִלָּה

אַף עַל פִּי כֵן, אֵי פַּעַם, אוּלַי

לְהַגִּיד אֶת שֶׁלֹּא נֶאֱמַר

 

 

משורר

חָלַצְתָּ אֶת הַפְּקָק

וּפָתַחְתָּ סֶדֶק

עִם 'קְנָאק' שֶׁל שִׂמְחָה

מִלִּים הִזְרַמְתָּ, 

הִתְעָרֵב בְּהִמּוּר.

בִּילֵל נִגֵּן הַמְשׁוֹרֵר.

הִתְחִיל לָשִׁיר כְּמוֹ טֵנוֹר בָּאופרה?

זוֹרֵק וְתוֹפֵס הֲבָרָה הֲבָרָה

כְּמוֹ לַהֲטוּטָן, וּבְאִזּוּן קַל

טוֹבֵל אוֹתָן בְּצֶבַע פַּסְטֵל.

לָמָּה כָּל הַמַּנְגָּנוֹן פִּתְאֹם הִתְחִיל?

כְּעֶשְׂרִים צְעָדִים

לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית,

הַשֶּׁמֶשׁ זָרַק אֵיזֶה קֶרֶן

כְּמוֹ סַכִּין זָרִיז

וְחָתַךְ מַעְיָן בִּלְתִּי צָפוּי.

זֶהוּ זֶה.

עברית

אולי

כָּכָה לְטַפֵּס

עַל הַמַּדְרֵגוֹת בְּלִי סוֹף

אוּלַי, אֶפְשָׁר, אַחֲרֵי

לְהַגִּיעַ לְאֵי-שָׁם.

 

גַּם לִמְחֹק אֶפְשָׁר,

לִשְׁמֹט מִלָּה וְעוֹד מִלָּה

אַף עַל פִּי כֵן, אֵי פַּעַם, אוּלַי

לְהַגִּיד אֶת שֶׁלֹּא נֶאֱמַר

 

משורר

חָלַצְתָּ אֶת הַפְּקָק

וּפָתַחְתָּ סֶדֶק

עִם 'קְנָאק' שֶׁל שִׂמְחָה

מִלִּים הִזְרַמְתָּ, 

הִתְעָרֵב בְּהִמּוּר.

בִּילֵל נִגֵּן הַמְשׁוֹרֵר.

הִתְחִיל לָשִׁיר כְּמוֹ טֵנוֹר בָּאופרה?

זוֹרֵק וְתוֹפֵס הֲבָרָה הֲבָרָה

כְּמוֹ לַהֲטוּטָן, וּבְאִזּוּן קַל

טוֹבֵל אוֹתָן בְּצֶבַע פַּסְטֵל.

לָמָּה כָּל הַמַּנְגָּנוֹן פִּתְאֹם הִתְחִיל?

כְּעֶשְׂרִים צְעָדִים

לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית,

הַשֶּׁמֶשׁ זָרַק אֵיזֶה קֶרֶן

כְּמוֹ סַכִּין זָרִיז

וְחָתַךְ מַעְיָן בִּלְתִּי צָפוּי.

זֶהוּ זֶה.

Koloman Moser, Landscape with cloudy sky, 1904
יידיש

*

ווי לאַנג נאָך וועט זיך ציִען מײַן נאַכט?

וויפֿל איז דער שיעור נישט שלאָפֿן?

כ׳ליג מיט אויגן צוגעמאַכט

און זע, עלעהיי איך האַלט זיי אָפֿן:

 

דער הימל ווײַט און פֿול מיט שטערן.

נאָר מײַן האַרץ – אַראָפּ פֿון זינען.

פֿון אונטער וויִעס קאַפּען טרערן,

רינען, רינען.

 

נאָר ווען דו שטייסט אין מיטן טאָג,

הויל דאָס האַרץ און קאַלט דער ראָג –

טראָג אַ שמייכל מיט ווײַסע ציין,

וועלן אַלע זאָגן:

אַ מלאך שיין, אַ מלאך שיין…

 

אַ ליכט

מיט פֿאַרמאַכטע אויגן איך זע אַ ליכט.

אַ פֿירעקיק ליכט.

סע עקבערט און בויערט.

אונטער מײַן אויגלעפּל הויערט.

אַ שפּיצקאַנטיק ליכט.

הענגט עס און הוידעט זיך און ווינקט.

הין־הער, הער־הין.

מיר אין שאַרבן זינקט.

אַרויף־אַראָפּ,

קלינגט.

יידיש עברית

*

ווי לאַנג נאָך וועט זיך ציִען מײַן נאַכט?

וויפֿל איז דער שיעור נישט שלאָפֿן?

כ׳ליג מיט אויגן צוגעמאַכט

און זע, עלעהיי איך האַלט זיי אָפֿן:

 

דער הימל ווײַט און פֿול מיט שטערן.

נאָר מײַן האַרץ – אַראָפּ פֿון זינען.

פֿון אונטער וויִעס קאַפּען טרערן,

רינען, רינען.

 

נאָר ווען דו שטייסט אין מיטן טאָג,

הויל דאָס האַרץ און קאַלט דער ראָג –

טראָג אַ שמייכל מיט ווײַסע ציין,

וועלן אַלע זאָגן:

 

 

אַ ליכט

מיט פֿאַרמאַכטע אויגן איך זע אַ ליכט.

אַ פֿירעקיק ליכט.

סע עקבערט און בויערט.

אונטער מײַן אויגלעפּל הויערט.

אַ שפּיצקאַנטיק ליכט.

הענגט עס און הוידעט זיך און ווינקט.

הין־הער, הער־הין.

מיר אין שאַרבן זינקט.

אַרויף־אַראָפּ,

קלינגט.

אַ מלאך שיין, אַ מלאך שיין…

*

כַּמָּה זְמַן תִּשְׂתָּרַע, לֵילִי

וְכַמָּה צָרִיךְ לֹא לִישֹׁן?

שׁוֹכֶבֶת בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת,

וְרוֹאָה כְּאִלּוּ הֵן פְּקוּחוֹת:

רָחוֹק הַשָּׁמַיִם, מְלֵאֵי כּוֹכָבִים

וְלִבִּי יוֹצֵא מִדַּעַת

מִתַּחַת עַפְעַפַּי זוֹלְגוֹת עֵינַיִם, 

זוֹלֵג דֶּמַע. 

 

אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֶדֶת בְּאֶמְצַע הַיּוֹם, 

בְּלֵב חָשׂוּף, בְּפִנַּת הַקֹּר 

וְשִׁנַּיִם לִבְנוֹת חִיּוּךְ מַצִּיגָה 

אוֹמְרִים בָּעוֹלָם כֻּלָּם

מַלְאָךְ נָאֶה, מַלְאָךְ נָאֶה.

 

אור

רוֹאָה אוֹר עִם עֵינַיִם עֲצוּמוֹת.

אוֹר מְרֻבָּע.

קוֹדֵחַ, מְנַקֵּב. 

תַּחַת עַפְעַפַּי מְרַחֵף.

אוֹר חַד קְצָווֹת 

מִתְנוֹדֵד, קוֹרֵץ.

הָלֹךְ וָשׁוֹב, הָלֹךְ שׁוּב.

בְּגֻלְגָּלְתִּי שׁוֹקֵעַ.

מַעְלָה-מַטָּה.

מְצַלְצֵל.

עברית

*

כַּמָּה זְמַן תִּשְׂתָּרַע, לֵילִי

וְכַמָּה צָרִיךְ לֹא לִישֹׁן?

שׁוֹכֶבֶת בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת,

וְרוֹאָה כְּאִלּוּ הֵן פְּקוּחוֹת:

 

רָחוֹק הַשָּׁמַיִם, מְלֵאֵי כּוֹכָבִים

וְלִבִּי יוֹצֵא מִדַּעַת

מִתַּחַת עַפְעַפַּי זוֹלְגוֹת עֵינַיִם, 

זוֹלֵג דֶּמַע. 

 

אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֶדֶת בְּאֶמְצַע הַיּוֹם, 

בְּלֵב חָשׂוּף, בְּפִנַּת הַקֹּר 

וְשִׁנַּיִם לִבְנוֹת חִיּוּךְ מַצִּיגָה 

אוֹמְרִים בָּעוֹלָם כֻּלָּם

מַלְאָךְ נָאֶה, מַלְאָךְ נָאֶה.

 

אור

רוֹאָה אוֹר עִם עֵינַיִם עֲצוּמוֹת.

אוֹר מְרֻבָּע.

קוֹדֵחַ, מְנַקֵּב. 

תַּחַת עַפְעַפַּי מְרַחֵף.

אוֹר חַד קְצָווֹת 

מִתְנוֹדֵד, קוֹרֵץ.

הָלֹךְ וָשׁוֹב, הָלֹךְ שׁוּב.

בְּגֻלְגָּלְתִּי שׁוֹקֵעַ.

מַעְלָה-מַטָּה.

מְצַלְצֵל.

שלום ברגר נולד ב-1973 בלואיוויל, קנטקי. בתור ילד ברגר השתתף בחוג עברית עם אביו הציוני וחובב העברית. בהמשך לימודיו מורתו לאנגלית הציעה לו ללמוד יידיש, השפה של משפחתו אבל לא לשון הבית או היומיום. כשברגר עבר לניו-יורק עבור לימודי רפואה, הוא התחבר עם כמה למדנים (וגם חסידים) שדיברו וכתבו ביידיש.
עד היום יצאו לאור חמישה ספרי שירה שלו, ושני תרגומים לספריו של אברהם סוצקבר.

לכל נשים כותבות

כתיבת נשים

זינגיקע רעגנס

גשמים מזמרים

כתיבת נשים

לידער פֿון רייזל זשיכלינסקי

שיריה של רייזל ז'יכלינסקי

הרשמה לניוזלטר איבערזעץ

תענוג! עוד מעט יגיעו אל הדואר האלקטרוני הקרוב לביתכם סיפורים ומאמרים היישר מהתנור