די נאַכט איז אין גאַנצן מײַנע

הלילה כולו שלי
הקדמה

"מי זו אסיא? אסיא מפתיעה כמו השורות שלה. היא משוררת צעירה שגרה במדינת ישראל וכותבת שירים ביידיש", כך כתב המשורר יעקב גלאטשטיין על אסיא במאמר שנכנס לספרה "צווײַגן־ציטער" שיצא לאור ב־1972. "שלוש משוררות צעירות מתגוררות כעת בארץ היהודים: רבקה בסמן, רחל פישמן ואסיא. אסיא היא היחידה משלושתן שעדיין לא הוציאה לאור ספר, אף שיש לה שפע של שירים, ועוד שירים רבים השאירה בנדודיה ברוסיה. לשָׁם היא ברחה מווילנה, עיר הולדתה, כשהייתה ילדה בת שמונה. ברוסיה כתבה אסיא שירים ברוסית וביידיש. אחרי שעלתה ב־1946 הייתה מדריכה בבית ילדים וכתבה ספרות ילדים – שירים ומחזות. במשך השנים שבהן הייתה בפולין קראה משיריה פעמים רבות באירועים. היא משכה תשומת לב מהמשורר הווילנאי אלחנן ווגלר, וממשוררים אחרים".

בחרתי בשני שירים של אסיא, שניהם כמו ציורים שסוחפים פנימה – בשני השירים ביטויי הטבע חזקים ומוחשיים. דרך הרגישות לטבע המשוררת מצליחה לצייר את עולמה הפנימי של הדוברת בשיר – עולם בודד מאנשים, אך עשיר בגרמי שמיים, ביצורים חיים, בתופעות טבע – עולם מוצף ברגש.

ולרי מיכאילובסקי

יידיש

די נאַכט איז אין גאַנצן מײַנע

די נאַכט איז אין גאַנצן מײַנע,
איך בין אין גאַנצן וואַסער
אַרומגעברעגט מיט נאַכט,
סאַמעט־בלויע שטילקייט.
כ׳שווים, באַרירנדיק מײַנע חלומות,
דאָרט שפּיגלען זיך די ווײַטסטע שטערן,
רירן אָן מײַן פּנים.
פֿאַר איינער, דער בלאַסער סוד־טרעגערין־לבנה,
כ׳בין זיך מתוודה.

יידיש עברית

די נאַכט איז אין גאַנצן מײַנע

די נאַכט איז אין גאַנצן מײַנע,
איך בין אין גאַנצן וואַסער
אַרומגעברעגט מיט נאַכט,
סאַמעט־בלויע שטילקייט.
כ׳שווים, באַרירנדיק מײַנע חלומות,
דאָרט שפּיגלען זיך די ווײַטסטע שטערן,
רירן אָן מײַן פּנים.
פֿאַר איינער, דער בלאַסער סוד־טרעגערין־לבנה,
כ׳בין זיך מתוודה.

הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ שֶׁלִּי

הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ שֶׁלִּי,
אֲנִי כָּל כֻּלִּי מַיִם
וְחוֹפֵי הַלַּיְלָה מַקִּיפִים אוֹתִי,
דִּמְמַת קְטִיפָה כְּחֻלָּה.
אֲנִי שׂוֹחָה, נוֹגַעַת בַּחֲלוֹמוֹתַי,
שָׁם מִשְׁתַּקְּפִים הַכּוֹכָבִים הֲכִי רְחוֹקִים,
נוֹשְׁקִים קַלּוֹת לְפָנַי.
רַק לִפְנֵי אַחַת, חִוֶּרֶת, נוֹשֵׂאת־הַסּוֹד, הַלְּבָנָה
אֲנִי מִתְוַדָּה.

עברית

הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ שֶׁלִּי

הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ שֶׁלִּי,
אֲנִי כָּל כֻּלִּי מַיִם
וְחוֹפֵי הַלַּיְלָה מַקִּיפִים אוֹתִי,
דִּמְמַת קְטִיפָה כְּחֻלָּה.
אֲנִי שׂוֹחָה, נוֹגַעַת בַּחֲלוֹמוֹתַי,
שָׁם מִשְׁתַּקְּפִים הַכּוֹכָבִים הֲכִי רְחוֹקִים,
נוֹשְׁקִים קַלּוֹת לְפָנַי.
רַק לִפְנֵי אַחַת, חִוֶּרֶת, נוֹשֵׂאת־הַסּוֹד, הַלְּבָנָה
אֲנִי מִתְוַדָּה.

Hiroshige, Autumn flowers in front of the full moon, 1853
יידיש

אין חלום

איך חלום שוין ניט מער פֿאַרביקע חלומות,
וווּ פֿון איבערן קאָפּ איך רײַס אַראָפּ
אַ ווײַסן וואָלקן
און הייב זיך אויף אין פֿלאַטערטאַנץ
ווי ס׳קאָנען נאָר די מעוועס,
אין ריטעם פֿון גרין צעשפּילטע קאַרבן —
דער אויפֿגעוויגטער ברעג, ווען אים פֿאַרלאָזט אַ שיף.

אין חלום פֿאַל איך שווער אַרײַן, כ׳זינק טיף
און אַלץ וואָס עס פּאַסירט דאָרט איז אָן פֿאַרבן,
ווי רגעס לעצטע פֿון אַ דויערדיקן שטאַרבן.

יידיש עברית

אין חלום

איך חלום שוין ניט מער פֿאַרביקע חלומות,
וווּ פֿון איבערן קאָפּ איך רײַס אַראָפּ
אַ ווײַסן וואָלקן
און הייב זיך אויף אין פֿלאַטערטאַנץ
ווי ס׳קאָנען נאָר די מעוועס,
אין ריטעם פֿון גרין צעשפּילטע קאַרבן —
דער אויפֿגעוויגטער ברעג, ווען אים פֿאַרלאָזט אַ שיף.

אין חלום פֿאַל איך שווער אַרײַן, כ׳זינק טיף
און אַלץ וואָס עס פּאַסירט דאָרט איז אָן פֿאַרבן,
ווי רגעס לעצטע פֿון אַ דויערדיקן שטאַרבן.

בַּחֲלוֹם

אֵינִי חוֹלֶמֶת עוֹד חֲלוֹמוֹת צִבְעוֹנִיִּים
שֶׁבָּהֶם מֵעַל רֹאשִׁי אֲנִי מְסִירָה
עָנָן לָבָן
וּפוֹצַחַת בְּרִקּוּד־רִחוּף
כְּמוֹ שֶׁרַק הַשְּׁחָפִים יְכוֹלִים,
בְּקֶצֶב הַקּוֹרוֹת הַיְּרֻקּוֹת הָרוֹטְטוֹת –
חוֹף מְטֻלְטָל, כְּשֶׁהַסְּפִינָה נוֹטֶשֶׁת.

בַּחֲלוֹם אֲנִי נוֹפֶלֶת כְּבֵדָה, שׁוֹקַעַת עָמֹק
וְכָל מָה שֶׁקּוֹרֶה בּוֹ – לְלֹא צֶבַע,
כְּמוֹ רְגָעִים אַחֲרוֹנִים שֶׁל מָוֶת מְמֻשָּׁךְ.


עברית

בַּחֲלוֹם

אֵינִי חוֹלֶמֶת עוֹד חֲלוֹמוֹת צִבְעוֹנִיִּים
שֶׁבָּהֶם מֵעַל רֹאשִׁי אֲנִי מְסִירָה
עָנָן לָבָן
וּפוֹצַחַת בְּרִקּוּד־רִחוּף
כְּמוֹ שֶׁרַק הַשְּׁחָפִים יְכוֹלִים,
בְּקֶצֶב הַקּוֹרוֹת הַיְּרֻקּוֹת הָרוֹטְטוֹת –
חוֹף מְטֻלְטָל, כְּשֶׁהַסְּפִינָה נוֹטֶשֶׁת.

בַּחֲלוֹם אֲנִי נוֹפֶלֶת כְּבֵדָה, שׁוֹקַעַת עָמֹק
וְכָל מָה שֶׁקּוֹרֶה בּוֹ – לְלֹא צֶבַע,
כְּמוֹ רְגָעִים אַחֲרוֹנִים שֶׁל מָוֶת מְמֻשָּׁךְ.


ולרי מיכאילובסקי היא מתרגמת, בוגרת תואר ראשון בבלשנות שמית ולשון עברית מאוניברסיטת תל אביב ומאסטרנטית בתוכנית הבין-אוניברסיטאית ליידיש. מחקרה עוסק בתרבות יידיש בברית המועצות. תרגומיה מרוסית התפרסמו בכתבי העת הו!, המוסך, הליקון ובמוסף תרבות וספרות בעיתון הארץ.

יעקבֿ גלאַטשטייןבצלאל דב

אָן ייִדן

באין יהודים

משה נאדיריעקב צ' מאיר

מײַן ערשטער דעפּאָזיט

ההפקדה הראשונה שלי

יוסף אָפאַטאָשורחל שליטא

אַ פֿערד־מגפֿה

מגפת סוסים

הרשמה לניוזלטר איבערזעץ

תענוג! עוד מעט יגיעו אל הדואר האלקטרוני הקרוב לביתכם סיפורים ומאמרים היישר מהתנור